אפילוג

זהו, עכשיו החגיגה באמת נגמרה.
יש כאלו ששונאים את ווגאס,ויש כאלו שאוהבים אותה…אין כמעט כאלו באמצע…אני מוכן לעבור לגור בה בכל רגע נתון…. 48 ימים נטו בווגאס, 44 סשנים של פוקר,עשרות אם לא מאות של שעות פוקר,"נזק" של 2900$,אבל בי"ס מאלף לפוקר,ומעל לכל הנאה מכל רגע ורגע.
שיחקתי טורנירים,שיחקתי קאש,שיחקתי בבוקר,בצהרים,בלילה,לפנות בוקר, שיחקתי שיכור,שיחקתי סופר מפוקס, עייף, רעב, אחרי ארוחות שחיתות….שיחקתי טוב לפעמים,שיחקתי רע לפעמים, נהניתי ממזל מטורף לפעמים,וסבלתי ממזל רע פעמים…
שיחקתי בשולחנות של 4-5 שחקנים, שיחקתי בטורנירים של למעלה מ 60 אנשים באופן קבוע…פישלתי בטורניר של 800 שחקנים,טורניר של פעם בחיים….שיחקתי מעל חצי יממה רצוף יותר מפעם אחת, הפסדתי והרווחתי מאות דולרים בדקה… שיחקתי עם שחקנים מקומיים מצויינים,עם תיירים שיכורים שלא רואים ממטר,עם זקנים דונקים,עם תיירות כוסיות, עם זקנות אמריקאיות מקומיות, עם ילדי אינטרנט, עם אנשי עסקים בחליפות, עם שחקנים סמי פרו,כרישים שאוכלים אותי לארוחת בוקר ומתפרנסים מהשולחנות הקטנים, עם כאלו שאין להם חצי מושג, ואם להאמין לאחד החבר'ה שישב איתי,שיחקתי גם עם כוכבת פורנו בדימוס (אין לי מושג איך קוראים לה)…שיחקתי עם אמריקאים, קנדים, אוסטרלים, בריטים, איראנים, טורקים, ישראלים, לבנונים, הודים וכל גזע או דת שיעלו על הדעת… הכרתי עשרות אנשים נחמדים וגיליתי כמה חברותי אני יכול להיות… שיחקתי בחדרי פוקר הכי נחשבים ועם הכי הרבה היסטוריה באוויר… למדתי לזהות עשרות סימנים מסגירים של אנשים,ולמדתי שאותו סימן לא בהכרח אומר אותו דבר אצל שני שחקנים שונים…למדתי לנתק את עצמי מהערך האמיתי של הצ'יפים שאני זורק לקופה,שלא לדבר על ההמרה שלהם לשקלים… למדתי לפתח חוסן להפסדים,ומצד שני למדתי שאני יכול לאבד את הסבלנות והניתוק הרגשי שלי לפעמים ולאבד שיקול דעת מנימוקים אישיים…. הדבר החשוב ביותר שלמדתי זה שאין אף שחקן או שולחן שמפחידים אותי…יש שולחנות שלא מתאימים לי (כמו בהרד רוק או בפלאנט הוליווד) וצריך לפעמים לדעת לבחור את המשחק המתאים ולא לשחק בכח,אבל אני מאמין שאני יכול לשבת לשחק עם כל אחד בלי לפחד או לדאוג… ואולי הדבר היותר חשוב שלמדתי,זה כמה מגוחך זה לשבת עם כובע ומשקפיים במשחקים קטנים מילא בטורנירים גדולים זה עוד לגיטימי, אבל בשולחנות הקטנים או לענייננו משחקים ביתיים,זה באמת מגוחך…אז למדתי לשחק גם בלי הכובע והמשקפים….

זהו, עכשיו נשאר לחזור לארץ ולשגרת הפוקר הדלילה, ולראות איך ואם כל הנסיון הזה בא לידי ביטוי…..

סשן #44 – סיום בקול ענות חלושה

תאריך: 27/2/2009
מקום: פלאנט הוליווד
משחק: קאש
בליינדים: 1$/2$
כניסה: 200$
ריביי: 200$
יציאה: 0$
הפרש: מינוס 400$

תאור: אחרי שישנתי בקושי שלוש שעות בלילה (חזרתי מהלוקסור ב6:30,הלכתי לאכול אחרי 20 שעות בלי אוכל ו15 שעות רצופות של פוקר,וקמתי ב10:00 כדי לפנות את החדר במלון) הייתי באקסטזה לשחק כמה שיותר ביום האחרון שלי בווגאס.אחרי סשנים מוצלחים יחסית לאחרונה,האמנתי ששיכללתי את שיטת המשחקשלי בסכומים הנמוכים,וציפיתי לסיום חיובי שישאיר לי טעם טוב בפה…לצערי התבדיתי קשות… החלטתי ללכת לשחק בבלג'יו,גם כי זו אכסניה מפוארת לסשן האחרון,גם כי הסשנים שלי שם היו מוצלחים יחסית,וגם כי עדיין קיוויתי לתפוס תמונה עם גאס הנסן. לצעיר לא היה אף שחקן מוכר שם,ומה שכן היה זו רשימת המתנה של למעלה משעה למקום בשולחנות של ה 1/2.ויתרתי על התוכנית שלי והחלטתי לחזור לכיוון הMGM ולשחק שם או במנדליי ביי…בדרך עברתי ליד הפלאנט הוליווד ובספונטניות החלטתי להיכנס ולשחק שם,מכיוון שלא שיחקתי שם מעולם וזו הזדמנות אחרונה לחוות חדר חדש. הצטרפתי לשולחן כשתוכנית המשחק שלי להמשיך כמו בימים האחרונים,הרבה לימפינג עם ידיים טובות,קופות קטנות,ואגרסיביות כשברור שהקופה שלי. לצערי התוכנית הזו לא התאימה לשולחן הזה.אחרי שראיתי מהצד כמה ידיים הבנתי שמדובר מצד אחד בשחקנים צעירים,מהסוג שמקבלים את הקיק שלהם מבלופים חסרי הגיון רק בשביל האדרנלין,הרבה מהלכים לא ברורי כמו רי רייסים אגרסיבים עם זוג נמוך או דרו,ומצד שני שחקנים חסרי מושג שירדפו עד המוות אחרי כל דבר פוטנציאלי. הרגשתי מיד שזה שולחן שממש ממש לא בשבילי ושקלתי לקום וללכת,אבל לא רציתי לבזבז זמן על תזוזה והמתנה במקום אחר,והחלטתי שזה גם אתגר חדש למוד להתמודד איתו. ביד הראשונה שהייתי מעורב בה קיבלתי AK ספיידים בכפתור. לפניי היה רייס ל15,ואחריו קול של שחקן סופר אגרסיבי שהגיע יחד איתי לשולחן ומאז היה מעורב בכל יד והעלה כל הימור והגיב ברי רייס לכל הימור…החלטתי להמתין בשקט ורק סגרתי. הפלופ הגיע A57 שני יהלומים. הרייסר המקורי מהמר שוב 15,האגרסיבי סוגר ואני לא רוצה את שניהם ביד ומעלה ל55.שניהם סוגרים לצערי. הטרן מגיע 2 קלאב,הרייסר המקורי צ'ק,האגרסיבי מהמר 75,אני מניח שהוא על דרו כלשהו,והמקורי עם A או גם בדרו,ואני מיידית דוחף את כל מה שנשאר לי. שניהם סוגרים ואני רואה שההנחות שלי היו מדוייקות.הרייסר המקורי סגר עם A9 אוף סויטד,והאגרסיבי משחק את כל היד עם פאקינג 34 יהלומים. Q יהלום שמגיע בריבר נותן לו את הפלאש וגורם לי להפסיד 200$ ביד אחת.
קניתי שוב ב 200$ והחלטתי להדק את המשחק שלי עוד יותר ולחכות לשעת כושר.הצלחתי לדגור על הערימה שלי עוד 4.5 שעות,כשאני בעיקר מחכה לידיים טובות ומניח מלכודות לשחקנים האגרסיבים יותר ומחכה שיפלו בתוכן,אבל למרות זאת הערימה שלי הלכה והידלדלה. במקביל הגיע רצף ארוך של ידיים רעות ולא הצלחתי לעשות כלום גם כשניסיתי להיות טיפה יותר יצירתי.כשעמדתי על בערך 50$ קיבלתי סוף סוף AA בסמול אחרי רייס ל 15$ של האגרסיבי והכפלתי מול ה QQ שלו ועליתי חזרה לאיזור ה100$. יד אח"כ אני מקבל AQ יהלומים בכפתור ומחליט לנסות ללכוד מישהו ואני רק סוגר יחד עם עוד 5 לימפרים. הפלופ מגיע Q68 יהלום אחד ושני ספיידים.טורקי נחמד אבל דונק לימיני מהמר 15$,אני מיידית מעלה ל50$ הוא מתלבט ומתלבט ובסוף סוגר.הטרן מגיע K יהלום שמוסיף לי גם פלאש דרו הוא צ'ק אני מיד דוחף את ה50$ שנשארו לי …הוא חושב וחושב ובסוף סוגר עם פאקינג 57 אוף סויטד.בריבר מגיע 4 אדום אבל לב, שנותן לו סטרייט ושולח אותי לחפש לעצמי תעסוקה לשעתיים שנשארו לי עד הטיסה.

מאזן כללי: מינוס 2900$

סשן #43

תאריך: 26/2/2009
מקום: לוקסור
משחק: קאש
בליינדים: 1$/2$
כניסה: 150$
ריביי: 250$
יציאה: 305$
הפרש: מינוס 95$

תאור: אם הסשן במנדליי ביי היה שיעור במשמעת עצמית,הסשן בלוקסור היה שיעור ביכולת להתאושש מהפסדים במשחקי קאש בניגוד לטורנירים. אחרי חזרתי מהמנדליי הייתי רעב למשחק עדיין והחלטתי לוותר על הטורניר באקסקליבר ולהישאר בלוקסור לשחק קאש,היה בזה מעין סגירת מעגל,שהרי הלוקסור היה המקום בו התחלתי את הסשן הראשון שלי בווגאס. נכנסתי לשולחן נחמד ב150$,וההתחלה הייתה המשך ישיר של הסשן במנדליי,המשכתי במשחק מפוקס ואחרי שעה עמדתי על 220$.אלא שאז השתנה השולחן,הצטרפו שלושה זקנים דונקים ששינו את הדינמיקה ואיכשהו לי תמיד יוצא להיתקל בהם.אחד מהם במיוחד,שנראה כמו קצין אס.אס בדימוס הדליק אותי מיד כשביד הראשונה שלו הוא יושב לשמאלי,אני בסמול והוא בביג,וכולם מתקפלים אלינו.אני מציע לו לעשות צ'ופ על הבליינדים כמו שכולם עושים ולהמשיך הלאה,והוא מסתכל עליי במבט של נאצי ואומר לי "לא!!!" ומעלה ל25. ישר סימנתי אותו… כמה ידיים אח"כ אני בביג והוא UTG אני עם T7,היד האהובה עליי החדשה,עם עוד ארבעה לימפרים כולל הנאצי. הפלופ מגיע AT7 ריינבו,אני רוצה ללכוד אותו ומצ'קצ'ק,הוא מעלה ל12,ברור לי שיש לו A כלשהו ביד,וכשהאקשן מגיע חזרה אליי אני מעלה ל45 והוא סוגר.הטרן מגיע 2,אני מכסה אותו בערך ב 40$,ואני מייד מכניס אותו אול אין.הוא אומר לי "יש לך סט או זוגיים נכון?" ובאותה נשימה מכניס את כל הצ'יפים שלו למרכז. כמו שחשבתי הוא מחזיק AK ביד,וכמובן שבריבר מגיע K. שאלתי אותו למה הוא סיכן את כל הצ'יפים שלו אם הוא ידע שאני חזק יותר ממנו,התשובה שלו הייתה כמובן "חשבתי שאולי יתמזל מזלי"… סופר דונק…הוצאתי עוד כסף וקניתי שוב והמשכתי לשחק בסבלנות למראה עין,כשבעצם לא עניין אותי כלום חוץ מלדפוק אותו חזרה.לצערי הוא עזב לפני שהספקתי לדפוק אותו.במקומו הצטרפה לשולחן איזו בהמה אמריקאית שמנה,ששיחקה מצויין האמת,אגרסיבית מאד,ותוך שעה יותר משילשה את הקניה המקורית שלה,אבל היה קשה מאד לשחק לימינה ובעמדה נחותה. מפה לשם,אני לא ממש זוכר איך,הצלחתי לאבד את כל הצ'יפים שלי והייתי במינוס 300.קמתי מהשולחן ואמרתי שלום לכולם,אבל בשירותים הגעתי למסקנה שאני משחק טוב היום ואני מפוקס,ואין סיבה שאני אעזוב.אז החלטתי לחרוג מגבולות ההשקעה היומית שלי (במיוחד שהעיקרון שיחקתי על הרווחים מהמנדליי) וחזרתי לשולחן עם עוד 100$.הדונקים עזבו וגם הבהמה נרגעה,וחזרתי למשחק הרגיל שלי.אחרי קרב ביצורים עיקש שלקח עוד כמה שעות עד 6:00 בבוקר,הצלחתי להתאזן ולחזור ל400$ המקוריים שלי. ביד הלפני האחרונה שלי התנגשתי שוב מול דונק זקן כשהחזקתי AK עם A בפלופ,ולא הצלחתי להזיז אותו עם A6 עד שהגיע ה 6 בריבר. קמתי מהשולחן עם 395$,אמנם במינוס של 95$ אבל אחרי שהוכחתי לעצמי שבקאש שום דבר לא מוחלט וסופי ואפשר תמיד לחזור ולהתאושש.

מאזן כללי: מינוס 2500$

סשן #42

תאריך: 26/2/2009
מקום: מנדליי ביי
משחק: קאש
בליינדים: 1$/2$
כניסה: 200$
ריביי: 0$
יציאה: 402$
הפרש: פלוס 202$

תאור: זה ללא ספק הסשן הכי יעיל שהיה לי.באתי,שיחקתי מפוקס מאד,עם אפס יצירתיות והרפתקנות,אחרי שלוש שעות הכפלתי את סכום הכניסה המקורי והכרחתי את עצמי לקום מהשולחן עם הרווחים.שיעור במשמעת עצמית ויעילות. מכיוון שאני כותב שלושה ימים אחרי הסשן אני לא ממש זוכר ידיים.

מאזן כללי: מינוס 2405$

סשן #41 – מפריח בועה

תאריך: 25/2/2009
מקום: אקסקליבר
משחק: טורניר
כניסה: 60$
יציאה: 0$
מקום: 5 מתוך 27 (באבל)
הפרש: מינוס 60$

תאור: במסגרת המסע להוכחת האכזריות של הפוקר היום,שיחקתי את הטורניר באקסקליבר,שיחקתי טוב,סבלני,אגרסיבי כשצריך,וגם נהניתי מידיים טובות.עד שנשארנו חמישה שחקנים בקרב על הבאבל,בבליינדים 1500/3000 ואנטה 200,עמדתי על 17,800 צ'יפים, כשהשחקן לשמאלי עומד על 4,500 ואני מחכה שהוא יעוף,או ליד טובה,כי הבליינדים כבר גבוהים ומכבידים מאד. אני מקבל QQ ומעלה ל10,000 ומקווה שהשחקן שמאלי יסגור.הוא זורק את היד והשחקן אחריו שיושב על ערימה גדולה יחסית, מעלה ל18,000 ומכניס אותי אול אין.במחשבה לאחור הייתי צריך לזרוק את היד ולחכות לשחקן משמאלי שיעוף ביד הבאה, אבל בחמישה שחקנים QQ היא יד חזקה מאד, ויכול להיות שאני עומד מול A כלשהו.בכל מקרה סגרתי,ולצערי עמדתי מול AA כשלצערי אף קלף לא הציל אותי. האירוניה היא שיד אח"כ השחקן לשמאלי נכנס אול אין עם 79 ועף מול אותו שחקן שהעיף אותי שהחזיק AK. יכול להיות שסבלנות ופולד סופר קשה היו מכניסים אותי לכסף.

מאזן כללי: מינוס 2607

סשן #40

תאריך: 25/2/2009
מקום: MGM GRAND
משחק: קאש
בליינדים: 1$/2$
כניסה: 150$
ריביי: 0$
יציאה: 0$
הפרש: מינוס 150$

תאור: עוד סשן שמוכיח כמה פוקר יכול להיות משחק הפכפך ואכזרי. התחלתי את הסשן עם 150$ והחלטתי מראש שאני לא קונה שוב כי הייתי עייף ורציתי לשמור את הכסף מהקניה הנוספת לטורניר בערב. הידיים הראשונות הלכו טוב,הצלתי להוסיף 40$ בזמן קצר ועמדתי על 190$. סדרה של החלטות לא טובות שלי דירדרו אותי ל70$ ואח"כ גם ל40$. נאבקתי קשות,ובמשך 6 שעות שרדתי עם הסטאק המקורי שלי,כשאני מצליח כל פעם להינצל ולשקם את הסטאק שלי. אחרי 6 שעות של משחק הצלחתי להתאזן בפעם הראשונה ולחזור ל150$. ביד שאח"כ סגרתי את הבליינד עם Q8 קלאבים,קיבלתי פלאש בפלופ,ואיבדתי את כל הסטאק למישהו שגם קיבל את הפלאש בפלופ אבל עם A4 קלאבים.

מאזן כללי: מינוס 2547$

סשן #39 – יום האישה הבינלאומי

תאריך: 23/2/2009
מקום: סיזרס פאלאס
משחק: טורניר
כניסה: 160$
יציאה: 0$
מקום: 14 מתוך 68
הפרש: מינוס 160$

תאור: אחרי התצוגה המבישה בסיזרס בפעם שעברה,ובהתחשב בעובדה שזה כנראה הטורניר האחרון בווגאס להפעם,התייחסתי אליו כמו אל אירוע ספורטיבי. ישנתי שנת לילה טובה,אכחתי ארוחת צהרים מסודרת,ונחתי לפני כדי להגיע מפוקס ומאופס. הייתה לי תחושה טובה לגבי הטורניר וקיוויתי להגיע שוב לכסף ואולי רחוק יותר.הטורניר התחיל מבחינתי בעצלתיים,כמעט ולא הייתי מעורב בידיים,מדי פעם לקחתי קופות פרי פלופ ועמדתי על סטאק מתחת לממוצע. באיזה שלב העבירו אותי שולחן,לימיני ישב שיכור אידיוט שהסריח מאלכוהול וישב על ערימה ענקית,וכמעט כל יד נכנס אול אין,בחלקן בלי לראות את הקלפים שלו בכלל.השתדלתי לא להיתקל בו,כי ראיתי חלק מהקלפים שלו,ומתחת לשיכרות ולטמטום הוא גם נכנס עם ידיים חזקות למדי,אבל היה קשה להתנהל ככה.הבליינדים התחילו לעלות.בסוף תפסתי אותו ביד אחת(1) די במזל והכפלתי דרכו.אחרי כמה ידיים כמעט והכפלתי שוב מול שחקן אחר(2) ולקחתי עוד קופה די גדולה מול שחקן אחר שנכנס מולי אול אין ותפסתי זוגיים בפלופ. ככה הערימה שלי גדלה ואיפשרה לי להמשיך לחכות בסבלנות לדברים שיקרו. הצלחתי לשייט הלאה עד אחרי ההפסקה השלישית כשאני בעיקר לוקח קופות פרי פלופ,כשעם האנטה והבליינדים הגבוהים איפשרו לי לשמור על ערימה ממוצעת פחות או יותר.בשעה האחרונה של המשחק לא ראיתי כמעט ידיים נורמליות, ולא הצלחתי לקחת פרי פלופ כי תמיד היה רייס גדול לפניי. כשנשארנו 18 שחקנים ושני שולחנות,הצטרפה לשולחן שלנו שחקנית שיצא לי לשחק איתה קודם.היו לה שני מהלכים,פולד עם יד גרועה,או אול-אין עם כל יד סבירה ומעלה.היא עשתה את זה עם ידיים כמו JK,A5 וכו' ובד"כ אנשים ברחו ממנה, ובפעמים שלא היא פגעה במזל מול ידיים טובות יותר. הבליינדים והאנטה התחילו לזנב לי בערימה,וכשהגענו לשלב 1000/2000/200 עמדתי על בערך 29,000 צ'יפים בלבד.הייתי חייב להתחיל להזיז דברים וקיוויתי לראות ידיים טובות יותר. המשכתי לחכות בסבלנות חצי שלב (15 דקות) עד יד אכזרית מול השחקנית שהזכרתי(3) שפגעה בי קשות והשאירה אותי עם 5,000 צ'יפים בלבד.שתי ידיים אח"כ (4) סיימתי את דרכי בטורניר במקום ה-14 ובתיסכול עצום למרות המיקום המכובד יחסית.
ידיים:
(1) בבליינדים של 200/400 אני מגן על הבליינד שלי עם JQ קלאבים ברייס ל1200.הפלופ מגיע Q5T שני קלאבים. השיכור לימיני בסמול מכריז מיידית אול אין,ואני מחליט לזו יד מספיק חזקה ובעלת פוטנציאל כדי לקחת איתה סיכון וסוגר.מסתבר שהוא מחזיק A8 קלאבים,ובעצם מחסל לי כמעט את כל האאוטים שלי. למזלי לא מגיע לא A ולא קלאב עד הריבר ואני מכפיל דרכו לסביבות 15,000 צ'יפים.
(2) עדיין בבליינדים 200/400 אני עם J8 בכפתור סוגר את הבליינד עם עוד ארבעה לימפרים לשמחתי בלי השיכור מימיני. הפלופ מגיע 892 כולם צ'ק וגם אני.טרן מגיע J,זקן שיושב שלוש לימיני נכנס אול אין עם בערך 7,000 צ'יפים.אני לא חושב שיש לו סטרייט ומניח שהוא לוקח הימור על דרו או פגע בJ. אני מחליט לסגור. לשמחתי הוא מחזיק 89 ואני מוציא אותו מהטורניר ומוסיף לערימה שלי עוד 8000 צ'יפים.
(3) בבליינדים של 400/800 אני מעלה מהכפתור ל2400 עם A9,הביג נכנס אול אין עם 6,000. לא יודע איך להסביר את זה,אבל ידעתי מה יש לו ביד וגם אמרתי לו שהוא מחזיק KJ לדעתי וסגרתי. אכן היה לו KJ,ופלופ של A49 מסיים את הסיפור ומוסיף לי עוד קופה נאה.
(4) אני עומד על בערך 29,000 בבליינדים 1000/2000 אנטה 200, השחקנית הדפוקה נכנסת אול אין מעמדה מוקדמת. אני עם QQ בכפתור ומחליט לסגור. האמת שחשבתי שהערימה שלה קטנה משמעותית משלי,אבל הסתבר שכיסיתי אותה רק ב5000 צ'יפים.בכל מקרה בהתחשב בבליינדים הגבוהים ובמהלכים שהיא עשתה קודם כנראה הייתי סוגר.היא מחזיקה AK.שני אנשים אומרים שהם זרקו Q,ככה שאני רק מקווה שהיא לא תפגע בכלום. פלופ של נמוכים נותן לי תקווה,אבל K שמופיע בטרן פוגע אנושות בערימה שלי.
(5) שתי ידיים אח"כ,אחרי שהאנטה השאירו אותי עם 4,600 אני דוחף עם AK לבבות,אותה שחקנית מעצבנת סוגרת מהביג עם Q4.בפלופ מופיעה Q,בטרן יש ארבעה קלאבים על השולחן כשהQ שלה קלאב,ובריבר בשביל הקינוח מגיע 4 יהלום.

מאזן כללי: מינוס 2397

סשן #38 – מי אמר שפוקר זה משחק של יכולת?

תאריך: 21/2/2009
מקום: בלג'יו
משחק: קאש
בליינדים: 1$/2$
כניסה: 200$
ריביי: 0$
יציאה: 510$
הפרש: פלוס 310$

תאור: אחרי הטורניר המעאפן,כשאני עדיין בוער מרוב עצבים,החלטתי שבמקום ללכת להרגע בחוץ או במלון,הדבר שהכי בא לי זה ללכת לשחק קאש בבלג'יו,ואולי לנסות לתפוס תמונה עם אחד הפרו. נכנסתי לשולחן סופר נחמד עם 200$, ונהניתי מכל שניה מעוד סשן עם אנשים מעניינים ושיחה קולחת. ההתחלה הייתה המשך ישיר של הטורניר(1) וביד הראשונה שלי כבר איבדתי 3/4 מהסטאק המקורי שלי. הייתי במוד של "יאללה לשרוף את ה 50$ שנשארו לי וללכת להתעצבן בחדר מול הטלוויזיה". המשכתי לדדות כמה ידיים,ואז הגיע ה"גל פילדוס" הכי מטורף שהיה לי אי פעם, ותוך שלוש ידיים (2-4) עליתי ל600$ מה 50$ שנשארו לי.מה שמוכיח שפוקר הוא לפעמים משחק מזל שלא קשור ליכולת. משם והלאה שייטתי להנאתי,מדי פעם שיחקתי ידיים,והאמת שהתחלתי לשחק טוב יותר, כמו שהייתי צריך לשחק בטורניר. לרוב אנשים פחדו להיכנס איתי לידיים כי הייתי צ'יפ לידר רציני,אבל פה ושם אספתי קופות נחמדות ועמדתי כל הזמן על סביבות הפלוס 450$-500$. לקראת הסוף הייתי מעורב בשתי ידיים (5-6),בשתיהן פעלתי נכון לדעתי,אבל בשתיהן הפסדתי לאותו שחקן במזל רע,ובסה"כ הפסדתי 160$ בשתי הידיים האלו.המשכתי עוד כמה ידיים והכרחתי את עצמי לקום מהשולחן לפני שאני מפסיד את כל הרווחים שלי.

ידיים:
(1)ביד הראשונה שלי אני מקבל KK בUTG.אני מעלה ל15$ והסמול סוגר. הפלופ מגיע JTT שני יהלומים. הוא צ'ק אני מהמר 25$ הוא סוגר. הטרן מגיע 3 יהלום,הוא צ'ק אני מהמר 45$ הוא בתגובה דוחף אול אין סה"כ עוד 65$. ברור לי לגמרי שאני לא יכול לסגור את זה,עם סיכוי לסט וצבע על השולחן,אבל מרוב עצבים על היום המחורבן שעובר עליי אני סוגר והוא מחזיק כמובן AT ספיידים.יד ראשונה ואני נשאר עם 50$ מה200$ המקוריים שלי.
(2) אני עומד על סטאק של 52$, ותוך כדי שאני בוחן את הכסף שיש לי בכיס ושוקל לקנות בעוד 100$ , אני גם מגן על הביג בליינד שלי עם JT ברייס ל7$ עם עוד 5 קולרים. מגיע פלופ מטורף TTT,אני משפשף את העיניים באופן וירטואלי,מצ'קצ'ק ומתפלל לכמה שיותר אקשן. התור מגיע לאיזה זקן שדוחף מייד אול אין 90$,אני אחריו, לא נותר לי אלא לסגור,לקוות שעוד מישהו אחריי יסגור ולהצטער שלא קניתי עוד צ'יפים יד לפני זה.אף אחד לא סוגר יותר,הזקן מתרברב שהוא כבר השיג את הפול האוס שלו,ונופלת לו הלסת כשאני מראה לו את הT שלי.
(3) יד אח"כ אני בסמול, אותו זקן מעלה ל12$ לפניי,אני מקבל TT ומעלה ל35.הביג אחריי מעלה ל80,הזקן יוצא ואני מחליט לקחת הימור ולרכב על הגל ולדחוף הכל.אני עומד מול AK קלאבים, וT בפלופ סוגר סיפור ואני חוזר למעל 220$.
(4) סיבוב אח"כ אני בסמול עם AJ סוגר עוד 1$ עם עוד שבעה קולרים. מגיע פלופ חלומות AJJ, אני שוב משפשף עיניים וירטואלית ולא מאמין למה שאני רואה. האקשן הלך ככה: אני צ'ק,שני מקומות לשמאלי צ'ק,ארבעה מקומות לשמאלי מהמר 15$,חמישה מקומות לשמאלי סוגר 15$,בחורה שיושבת שלושה מקומות לימיני מעלה ל30$,אני מעלה ל90$,שני מקומות לשמאלי נכנס אול אין עם 85$,ארבעה וחמישה לשמאלי פורשים והבחורה סוגרת את ה90$ שלי. היד היחידה שמדאיגה אותי היא AA אבל ראיתי את הבחורה הזו משחקת כמה ידיים והיא לא הייתה סוגרת בלבד עם AA פרי פלופ ככה שאני די רגוע. הקופה כבר עומדת על מעל 300$ ואני מנסה להיות נחמד אליה ואומר לה שאני נכנס ALL IN IN THE DARK לפני שהטרן מגיע.הטרן מגיע בלאנק,והיא סוגרת עוד 90$ שלה. שניים לשמאלי מחזיק AK,הבחורה מחזיקה פאקינג 44 ואני כמובן מחזיק יד בלתי מנוצחת ואוסף קופה ענקית.
(5) אני מעלה ל15$ עם AK ב UTG. שלושה מקומות משמאלי נכנס אול אין עם 50$,הסמול סוגר ואני סוגר למרות ששקלתי להעלות ל150 כדי להבריח את הסמול. הפלופ מגיע 942, הסמול מהמר מייידית 25$.מדובר בשחקן טייט מאד ומאד אגרסיבי (לפחות ככה חשבתי) ולא ראיתי שום סיבה להמשיך להשקיע כסף בקופה הזו למרות הAK שלי. שלושה משמאלי החזיק A9 והסמול החזיק 55. לא קורה שום דבר עד הריבר וA9 מחזיק.
(6) אני משחק T7 יהלומים מהסמול למרות רייס ל7$ משלוש מקומות משמאלי,עם עוד 6 קולרים. יד לפני זאת שיחקתי T7 מהביג והשלמתי סטרייט בטרן ואספתי קופה נחמדה אז החלטתי לשחק שוב T7. מגיע פלופ מצויין בשבילי A77, אני מהמר 15$ ושלוש מקומות משמאלי נכנס אול אין עם 110$.ידעתי שיש לו A כלשהו ולא ראיתי שום סיבה לא לסגור. הוא אכן מחזיק AQ ועוד אומר לי בחוצפתו "הA שלך לא מספיק חזק",עד שהוא רואה את ה7 שלי. טרן מגיע 8 ובריבר הוא תופס אחד משני האאוטים שלו כשA יהלום מגיע ונותן לו פול האוס טוב משלי,ומתחיל לקפוץ מסביב עם הבן השמן שלו כמו שני מפגרים.

מאזן כללי: מינוס 2237$

סשן #37 – פוקר רע,התנהגות מבישה

תאריך: 21/2/2009
מקום: סיזרס פאלאס
משחק: טורניר
כניסה: 160$
יציאה: 0$
מקום: 121 מתוך 121
הפרש: מינוס 160$

תאור: הפוקר הכי רע ששיחקתי אי פעם, התעופה הכי מהירה שלי אי פעם מטורניר כלשהו,וההתנהגות הכי מבישה והכי נלוזה שיכולה להיות,ועוד כלפי אדם זקן,גרוע יותר מפיל הלמיות' או סקוטי ווין או טיפני מישל.הצלחתי לשרוד 14 דקות בשלב הראשון,הייתי מעורב בשתי ידיים,ואחרי שהפסדתי ביד השניה ועפתי,התפרצתי על היריב שלי בעצבים,והמשפט "FUCKING DONK" עף באויר יותר מפעם אחת.אני יוצא החוצה לקזינו של סיזרס ומרגיש איך פועם לי הווריד במצח מרוב עצבים. אני מתבייש בעצמי,ושם איקס גדול על החוויה הזו.

ידיים:
(1) בבליינדים של 25/50 אני מעלה עם AQ מעמדה מאוחרת,הסמול והביג סוגרים שניהם. הפלופ מגיע AKT,הסמול מהמר 600,הביג סוגר ואני מחליט כרגע רק לסגור מכיוון שעוד לא ראיתי אף אחד מהם מעורב ביד ואני לא יודע עדיין איך לפרש את הפעולות שלהם. הטרן מגיע Q שנותן לי זוגיים, אבל לפני שהקלף פוגע בשולחן הסמול מכריז אול אין ודוחף 9,000 צ'יפים שמכסים אותי ות הביג. למרות הזוגיים שלי אני מניח שהוא קיבל את הסטרייט שלו כבר בפלופ ואני בטח לא יכול לסכן את כל הטורניר שלי על יד כזו ואני נפטר מהקלפים שלי ומראה לו אותם.
(2) כמה ידיים אח"כ אלוהים יודע למה אני מחליט לשחק K8 יהלומים מעמדה אמצעית,ואפילו סוגר רייס ל150 עם שישה קולרים אחרים. הפלופ מגיע K85 ריינבו עם לב אחד.אני מחליט שאין טעם לשחק לאט עם כל כך הרבה אנשים אחריי למרות שאין סכנה כרגע של צבע או סטרייט, ואני מהמר 800 לתוך קופה של 900.זקן שיושב מולי בעמדה מוקדמת ממני היחיד שסוגר.אחרי שיד לפני זאת הוא הימר פרי פלופ 600 בבליינדים של 25/50 עם 22 אני לא כל כך יודע איך להתייחס אליו,אבל אני שולל את האפשרות של סט בפלופ.אני מתאר לעצמי שטווח הידיים שלו עומד על איפשהו בין AK,KQ,KJ, ושהזוגיים שלי עדיין טובים. הטרן מגיע 2 לב,אני מאמין שעדיין אני מוביל ומהמר 1,700 אחרי צ'ק שלו. הוא סוגר בשניה ואני תוהה לעצמי מה קורה פה,ויותר ויותר משתכנע שמדובר על AK שהוא חושב שהוא משחק לאט. הריבר מגיע 3 לב והוא מיד דוחף אול אין.האמת שבכלל לא שמתי לב שיש אפשרות לפלאש על השולחן,אבל גם אם הייתי שם לב,פלאש דרו בכלל לא נכלל בטווח הידיים שייחסתי לו. אני מתלבט ומתלבט ומשתכנע שאני עומד מול AK וסוגר.הבן אלף החזיק A5 לבבות ביד,וסגר את ההימור הראשון עם זוג נמוך.

מאזן כללי: מינוס 2547

סשן #36 – EVEN STEVEN

תאריך: 20/2/2009
מקום: Harrah's
משחק: קאש
בליינדים: 1$/2$
כניסה: 150$
ריביי: 0$
יציאה: 150$
הפרש: מאוזן

תאור: שיחקתי בפעם הראשונה בחדר של HARRAH'S,אחרי שהתעוררתי רק ב20:30 ופיספסתי את הטורניר בסיזרס.רציתי להספיק לטורניר HARRAH'S אבל פספסתי גם אותו,אבל התרשמתי לטובה מהחדר ובהתחשב בעובדה שאני מתאכסן במלון שצמוד ל HARRAH'S ,בסביבות חצות חזרתי לשחק שם קאש.החדר מבודד מיתר הקזינו במעין כלוב זכוכית,מה שמאפשר קשר עין עם שאר חלקי הקזינו,אבל מספק בידוד של שקט וסביבה נטולת עשן לחלוטין. כנראה שעקב הסופ"ש החדר היה די מלא,והרבה פעילות מסביב לשולחנות. התחלתי את הסשן בשולחן נחמד ביותר,הרבה שחקנים נעימים,אקשן בינוני ואנשים סופר נחמדים,כולל בחורה חמודה,אחת השחקניות היותר טובות שפגשתי. שיחקתי לאט ובסבלנות כרגיל והצלחתי להגיע לפלוס של 110$.באיזה שלב קרה לי מה שקורה לי הרבה בזמן האחרון,אני מתחיל להשתעמם ולשחק ידיים גבוליות מפוזישנים גרועים ומסתבך בקופות מיותרות. בנוסף על זה רוב השולחן התחלף והגיעו שחקנים אגרסיבים מאד ודי גרועים האמת,ששינו לחלוטין את הדינמיקה בשולחן והפכו אותו לשולחן שלא ממש מתאים לצורת המשחק שלי. עדיין הצלחתי לשמור על פלוס של 60$ בערך עד היד האחרונה ששיחקתי, הייתי עם Q2 בסמול,סגרתי עוד 1$ יחד עם 6 לימפרים. הפלופ הגיע 442,הימרתי 7$ כדי לראות איפה אני עומד,הביג סגר והשאר יצאו. הטרן מגיע עוד 2,אני מהמר 15$ והוא סוגר.אני חושש שהוא מחזיק 4 ביד ,אבל לוקח בחשבון שאולי הוא מחזיק 2 כמוני. הריבר לא קשור, אני מהמר שוב 15$,הוא מעלה ל35$.אני מבין שכנראה הוא מחזיק 4 אבל אני צריך להוסיף 20$ לקופה של 106$ בשביל הסיכוי שאולי אנחנו מתחלקים בקופה,מה גם שה 20$ האלו בדיוק מאזנים לי את הסטאק ל150$ שאיתם התחלתי,ואני אוהב סדר ואסתטיקה.אני סוגר,והוא כמובן מחזיק K4 בביג ואני לפחות קם משולחן ויוצא מאוזן מסשן חביב.

מאזן כללי: מינוס 2387$